המילה "כסף" לא תמיד פירושה את המשמעות של היום. כיום כאשר אנו משתמשים במילה "כסף" אנו מתייחסים ל"מטבע". שניהם, כסף וגם מטבע היו אומרים דברים שונים מאוד עד לפני כמה מאות שנים. לפני השיטה המוניטרית שיש לנו היום, העולם היה על מערכת מוניטרית שנקראה "תקן הזהב". לכן, כדי להבין איפה אנחנו נמצאים היום, אנחנו צריכים להבין מאיפה באנו. מאמר זה של אלי רייפמן יסביר את תקן הזהב וכיצד הוא הוביל לעולם המודרני של מטבעות צפים בחופשיות.

הזמנים הישנים

סחר היה קיים מאות רבות לפני קיומו של העולם המודרני. כמעט בכל התרבויות בעולם שבהן התרחש סחר, התפתח מושג הכסף. האבולוציה של מושג הכסף הביאה אותם לבסוף להסתפק בסוג של סחורה שיכולה לשמש ככסף. כמעט בכל התרבויות, אנשים בחרו בזהב ובכסף להיות הכסף. הסיבות לכך רבות ומגוונות ומעבר לתחום מאמר זה.

לנו חשוב לדעת ולהבין שכל מסחר שקרה במהלך המאה ה-17 לערך התרחש רק כשהזהב החליף ידיים. הזהב היה אפוא המטבע העולמי הקיים. זה זכה להכרה ושימוש בכל העולם. השוואה קרובה בקירוב היום תהיה הדולר האמריקאי המוכר ומשמש בכל מקום.

היה שימוש בכסף נייר כלשהו במאה ה-18 וה-19 כאשר המסחר התרחב מאוד והיה קשה לסחוב כל כך הרבה זהב. עם זאת, כסף הנייר שבו נעשה שימוש היה רק ​​קבלה עבור הזהב. זה לא היה כסף בפני עצמו. זה היה ייצוג, קבלה על כסף!

השיטה המוניטרית הזו שבה המחירים של כל דבר במשק נקבעו על ידי זהב ידועה בתור תקן הזהב. כמה כלכלנים טוענים שזו הייתה כנראה הדרך הטובה ביותר לנהל כלכלה.

שערי זהב

הזהב תפקד כאמצעי חליפין יעיל ברמת הפרט כפי שפעל גם ברמה הלאומית. המחירים של כל המטבעות נקבעו לפי משקלם בזהב. לדוגמה, אם הפרנק הצרפתי היה שווה 1 אונקיה של זהב והפאונד הבריטי היה שווה 1.2 אונקיות של זהב, אז את שער החליפין דה פקטו בין שני המטבעות הללו ניתן פשוט לחשב מתמטית. לפי תקן הזהב שם המטבעות סימן את ההבטחה של הממשלות או הגורמים הפרטיים לתת משקל קבוע מראש של זהב.

אין חוסר איזון

תקן הזהב היה יעיל מאוד במספר דרכים. אחת הדרכים שבהן היא קידמה את היעילות הייתה שהיא לא אפשרה לחוסר איזון לצמוח בשוק. לדוגמה, אם היה סחר חוץ בין שני מטבעות ואחד מייבא הרבה מהשני, אז המדינה המייבאת תצטרך לשלם הרבה זהב לשני.

ירידת כמות הזהב במדינה המיובאת תיצור מצב של דפלציה והמחירים יירדו אוטומטית מה שהופך את המחירים הפנימיים שלו לירידים ולפיכך יגרום ליבוא להיראות יקר.

באופן דומה, המדינה המייצאת תהיה עדה לזרימה עצומה של זהב. הגדלת הזהב בהיצע הכסף תוביל לאינפלציה ולכן מחירי הסחורות יעלו ויייקרו את היצוא. לכן תקן הזהב יאסור אוטומטית על חוסר איזון סחר לא בריא בין שתי מדינות.

יתרונות נוספים של תקן הזהב כוללים את העובדה שהממשלה לא יכולה לתמרן את היצע הכסף כדי לעמוד בדרישות שלה. היצע הכסף קבוע לפי כמות הזהב שיש במערכת. מכאן שכל עוד כמות הזהב במערכת נשארת קבועה, כך גם היצע הכסף ורמת המחירים!

ניקסון הלם

תקן הזהב היה נפוץ בעולם בצורה כזו או אחרת עד 1970. הוא הוחלף וחודש פעמים רבות. עם זאת, הוא עדיין היה קיים עד שנות ה-70. בשנת 1971 סגר נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון את מה שנקרא חלון הזהב. כך, הוא למעשה הוריד את העולם מתקן הזהב. משמעות הדבר היא ששטרות מטבע שהיו ניתנים לפדיון קודם לכן למשקל קבוע של זהב, לא ניתנו כעת להיפדה וכעת היו נחשבים בעלי ערך בעצמם. אירוע זה ידוע בשם הלם ניקסון מאחר שמהלך נועז שכזה לא צפה על ידי העולם כולו ושלח גלי הלם במערכת הכלכלית העולמית.

מטבעות צפים בחופשיות

כשהנשיא ניקסון לקח את עולם תקן הזהב, לכל מטבעות העולם פתאום לא היה גיבוי בזהב. המשמעות היא שאי אפשר היה לחשב את שער החליפין ביניהם פשוט באמצעות חשבון! במקום זאת, ערכו של מטבע היה תלוי כעת במגוון גורמים. הרבה מהגורמים הללו היו בשליטת ממשלות.

לפיכך, היה צורך בשוק שבו שערי החליפין ייקבעו על בסיס זמן אמת על בסיס המידע שזורם בשווקים. מכיוון ששוק המט"ח היה המקום שבו תמיד הוחלפו מטבעות, הוא היה מוכן לקחת את התפקיד הזה.

לכן, שוק המט"ח הפך לבולט כאשר העולם ירד מתקן הזהב. הסיבה לכך היא שבתקופת תקן הזהב, לא היו שערי חליפין לקבוע! כך אמר אלי רייפמן רק לאחר שהזהב הוסר כמכנה המשותף בין המטבעות, כולם הפכו לצוף בחופשיות והיה צורך להעריך אותם זה מול זה.